זה זמן רב, שהמסעדות הניו יורקיות, "בר בולונט", "בלבוסטה" ומסעדת הפלאפל והסביח "טעים", של השפית, עינת אדמוני, זוכות להצלחה מסחררת. עכשיו, מתפנה אדמוני למסעדה החדשה שלה , שם היא מכינה מנות שקרובות לליבה מאוד. "בכל פעם ששואלים אותי מה הארוחה האחרונה שהייתי אוכלת, אני משיבה: 'קוסקוס ומפרום'. אז הייתי צריכה לפתוח מקום של קוסקוס, לא?" וזה אכן מה שהיא עשתה.
בחודש האחרון, היא פתחה את מסעדת הקוסקוס החדשה, "קיש קש" ליד נהר ההדסון וכך גם הפכה לראשונה בניו יורק שפתחה מסעדה, שכולה מוקדשת למאכל האהוב עליה ביותר: קוסקוס. "בארוחה האחרונה שלי אני רואה שילוב בין המטבח המרוקאי, הטריפוליטאי, הטוניסאי, אפילו מעט מזה האלג'ירי. אני רואה שולחן מלא בקוסקוס כזה מושלם של דודה חנה וגם מפרום שהיא הכינה ומלא מלא סלטים".
הקוסקוס האגדי של שפית עינת אדמוני, מסעדת "קיש קש"
שנים רבות שאדמוני מצליחה לחדש לקהל הניו יורקי ולהביא את המאכלים המיוחדים מהבית אל עולם המסעדנות המקומי עם טוויסט מרענן. במסעדות שלה וגם במסעדות של שפים ישראליים אחרים בעיר, אפשר למצוא מנות קוסקוס. אך עד כה לא היה מקום אחד ששם את הקוסקוס במרכז. "הייתי הולכת לבינו גבסו, המסעדן הידוע מ"דוקטור שקשוקה" ביפו, ואומרת לו, 'נו מה, מתי אתה בא לניו יורק?". אחרי שגבסו התמהמה, החליטה אדמוני להתמסר לחלום ולפתוח בעצמה את מסעדת הקוסקוס שלה.
"ברוכים הבאים" בעברית, מסעדת "קיש קש" בניו יורק
כששואלים את אדמוני את השאלה הנצחית לגביה מתלבט כל מי שאוהב קוסקוס: טוניסאי או מרוקאי? היא נזכרת בסיפור מהבית: "כשפתחתי את "בולונט" רציתי להראות מהו אוכל ישראלי מודרני, דרך העיניים שלי. אז יש שם מנה של טאג'ין לבן מודרני, שמוגש לצד שורט ריבס, בתוך אורז עם הרוטב הלימוני המדהים המוכר מהמטבח הפרסי. זה הזכיר לי איך כל שישי, ממש לפני שבת, טובה השכנה המרוקאית ואמא שלי היו מחליפות מטעמים: טובה היתה מביאה לאמא אורז פרסי ואמא היתה מביאה לה סלטים. זו מבחינתי הדוגמא הכי טובה למהו אוכל ישראלי אמתי". את החיבור הזה מביאה אדמוני לשולחן הסועדים במסעדה החדשה שלה. שם היא משלבת בין כל המטבחים והקוסקוס הופך לחגיגה בצלחת. "אני לא אוהבת קוסקוס יבש, כזה שאני חייבת להוסיף לו מרק, כי אחרת איחנק מהיובש, כי יש לו מרקם של חצץ. אני רוצה קוסקוס שבו אמצא את הגושים, שהם טיפה רטובים. הקוסקוס עצמו הוא קצת יותר מרוקאי, אבל הוא יושב על מים ולא על ציר בשר, כי הוא צריך להישאר צמחוני".
קוסקוס, מסעדת "קיש קש", ניו יורק
אדמוני מביאה את גרגרי הסולת הקטנים למרכז השולחן ומסביבן מגוון של אפשרויות שמתאימות לכל טעם: מפרום וטבחה בסלק מהמטבח הטריפולטאי; ירקות עם מרק מהמטבח המרוקאי; כבש עם פירות יבשים; ולצמחוניים, קציצות עדשים עם קישואים, ברוטב טבחה אדומה טוניסאית, וציקן טאג'ין ברוטב מרוקאי לימוני, שנחשב לאחת המנות הפופולריות ביותר. כמובן שאי אפשר בלי הסלטים, שמוגשים לצד הקוסקוס, כגון צ'ירצי, מטבוחה ומסייר.
"הישראלים עפים על זה. אני מחזירה אותם הביתה. אני כל כך מתרגשת מהמקום הזה. ב"קיש קש" אני מרגישה כמו בבית, כמו במטבח שלי. זה כיף של ממש. מגיעים למסעדה רבים, שבאים ממשפחות מרוקאיות וטוניסאיות. האוכל מזכיר להם את הבית".
אדמוני מספרת, שלישראלים זה טעם של בית. אך לא כדאי לטעות ולחשוב שבזה מסתכם העניין. הקוסקוס מצליח לחדור גם אל ליבם של האמריקאים. היום, גם הם מבינים, שפתיתים הם לא קוסקוס אמתי. לאדמוני, מדובר בפריצת דרך נוספת בשוק האוכל הישראלי בניו יורק, שבשנים האחרונות הפך רווי ומוצף, עם מאכלים שונים, כגון פלאפל, שווארמה, סביח ועוד. אדמוני הגשימה חלום נוסף ולקהל המקומי נפתחה אפשרות נוספת להכיר עולם חדש של טעמים מעניינים, ממקומות אקזוטיים ומישראל.
השפית עינת אדמוני והקוסקוס, מסעדת "קיש קש"
