ראשית, חשוב לומר זאת על ההתחלה, מומלץ ורצוי להימנע מטיגון של מזונות שונים, מכמה סיבות: 

התחמצנות השמן משחררת רדיקלים חופשיים אשר פוגעים ברקמות הגוף

החיבור המתבצע בין חלבונים וסוכרים במהלך הטיגון נחקרו ונמצאו מסרטנים ופוגעים בכבד, בכלי בדם,בלב, ועוד. 

לכן, תעדיפו אפייה על פני טיגון. אך אם בכל זאת אתם מארחים, לא יכולים לוותר על מאכל מסוים, וכדומה. ככה תעשו את זה נכון, על הצד הבריא ביותר. אז קודם כל חשוב לדעת ולהכיר כי יש כמה אלמנטים המשפיעים על איכות המזון בטיגון:

הרכב השמן:  

חומצות שומן רוויות הן אומנם היציבות ביותר, אך הן אינן מומלצות לצריכה. חומצות שומן רב בלתי רוויות רגישות מאוד לפירוק. חומצות שומן חד בלתי רוויות הן יותר יציבות ובעלות יתרונות בריאותיים. בניגוד למיתוס מותר לטגן עם שמן זית, בעקבטת ברמות גבוהות של חומצה אולאית או בשמן קנולה שעמיד באופן יחסי מבחינת טמפרטורה.

טמפרטורה: 

נקודת העישון הינה למעשה טמפרטורה בה השמן מתפרק והיא נקבעת בהתאם להרכב חומצות השמן ואיכותו. לכן, ככל ששמן הזית איכותי יותר כך נקודת העישון שלו גבוהה יותר והוא יציב יותר.

משך הטיגון:

מומלץ שיהיה מהיר וקצר ככל הניתן.

מהטוב ביותר, לגרוע ביותר: 

שומן חד בלתי רווי

שמן זית, אבוקדו, זיתים, אגוזי פקאן, קשיו, פיסטוק ובוטנים, שקדים, שמן קנולה. חשוב לדעת כי שמן זית עשיר בחומצת שומן אומגה 9, ונוגדי חמצון המסייעים למניעת מחלות ושיפור הבריאות. 

מומלץ לצרוך שמן זית בכבישה קרה אשר שומרת על נוגדי החמצון שלו. כמו כן, העדיפו ודרגת חומציות עד 1%.

שומן רב בלתי רווי

סויה, שמן תירס ושמן חמניות, שמן שומשום, אגוזי מלך, גרעיני דלעת, גרעיני אבטיח וגרעיני חמניות ועוד. באשר לטיגון, שמנים אלו פחות יציבים, מתפרקים במהירות ולכן פחות מומלצים.

שומן רווי

שמן קוקוס, שמן דקלים, חמאת קקאו, ועוד.